top of page
  • תמונת הסופר/תRia Storyteller

העץ שהיה לו הכל


הפעם בחרתי לשתף אתכם סיפור שקיבלתי מעץ ארז אטלס; אתם יכולים לראות כמה הוא מרשים פה בתמונה, פגשתי אותו בצפון בלגיה- שם שהיתי מספר חודשים (מיקום מדויק בסוף הסיפור). המסר של הסיפור הזה פשוט כל כך ויחד עם זה עמוק ומהותי לכל זמן ורגע בחיים. זה סיפור שעושה לי טוב על הלב וזה בדיוק מה שרציתי לתת לכם הפעם- תחושה של נועם וטוב בלב, כך שלא חשוב מה קורה כרגע בחיים, מה נחמד או לא נחמד, אם חם מידי או קר מידי, אם אתם מרגישים שאתם על הגל והכל טוב או אולי דברים קצת פחות מסתדרים - הסיפור הזה יכול להעלות על חיוך על פניכם ולעשות נעים בלב... אני מקווה שאכן הסיפור הזה יעשה לכם טוב... העץ שהיה לו הכל בלב האוקינוס במקום בו הרוח תמיד נושב ורחש הגלים המתנפצים על הסלעים הוא תמידי -יש אי קטן שעליו צמח עץ. זה היה עץ ארז גדול ומרשים עם גזע רחב וענפים שנשלחו הרחק לצדדים והעץ אהב את שיר הים; הוא היה מתמוגג מרחש המים, נרגש מרסיסי הגלים המתנפים עליו, חוגג את הכחול האינסופי שלא מפסיק לנוע ונרגש ממחולות בנות הים ששרות שירים על עולמות רחוקים. קסם הים היה בשבילו מזון וכוח חיים- הוא היה נושם את ניחוח המלח ונרדם לצלילי הגלים המתנפצים. לרגע הוא לא הפסיק לחגוג והים אהבה אותו בחזרה. עצים אחרים בכזה מזג אוויר סוער צומחים נמוך וקרוב לאדמה, אך הוא צמח גבוהה, רחב ורחוק. הוא צמח כי לא היה גבול לאושר ולתחושת המלאות אותה הוא חווה. הרבה מאוד שנים הוא חי לו שם עם השחפים וכלבי הים, עם בנות הים והליוויתנים- עולמו היה עשיר ומלא בעניין. יום אחד קרה דבר משונה, סירה ועליה אנשים נראתה מרחוק, הסירה הטלטלה במים ואיבדה את הדרך, האנשים היו רחוק מכל יבשת מוכרת ובזכות העץ זיהו מרחוק שיש יבשה ולכן יכלו לכוון את דרכם אליה. וכך יום אחד עגנה סירה לחופי האי הקטן.

מהסירה ירדו אנשים מבולבלים מעט, עייפים ומותשים, הם הקימו לעצמם מחסה ללילה והדליקו מדורה קטנה...

פתאום על האי הקטן הייתה אש, זוהרת ומאירה, צוחקת וכזו ששרה שירים אחרים כל כך משיר הים,

הארז הקשיב לשיר שהגיע לאי וחדווה חדשה מילאה אותו- סקרנות התעוררה בו, הוא היה סקרן לשמוע את השיר של האש וסקרן לגלות את האנשים שהגיעו לאי.


החדווה שהייתה לעץ כל השנים מהשיר של הים רק גדלה וכעת נוספו לה עוד חדוות.


הימים הפכו מרגשים -

הקול של הים והקול של האנשים

השיר של הים והשיר של האש

זריחה ושקיעה במרחק ואש שזורחת ושוקעת ממש לידו.

לא היה רגע דל בחייו והוא הרגיש את האושר ממלא ומציף אותו.


בזכות העץ היו הרבה מאוד ענפים על האי ותמיד היה עם מה להדליק אש, בים היו דגים רבים כך שהיה מה לאכול והאנשים מצאו ברכות של מים מתוקים באי והיה להם מה לשתות.

לא היה חסר להם דבר, הם נשארו על האי, העונות חלפו והאנשים חיו בשלווה.

והחיים של העץ היו מעניינים.


יום אחד האנשים החליטו שזהו מספיק, לא היו נשים על האי והם החליטו לשוב אל הים ולמצוא את הדרך אל היבשה.


כך ביום אחד האש נעלמה, האנשים עלו על הסירה והמשיכו בדרכם.


העץ שהכיר עכשיו עולם חדש של אנשים, העריך כל כך את העולם שלו, עם השקט והקסם, עם המים והגלים, עם מרחבים תכולים שנפרשים ועולם שלא מפסיק לשיר שירים מופלאים.


הארז האדיר חי שנים רבות ובסופו של דבר הוא מת ונשבר.


הוא המשיך בדרכו,

ועד היום השירים של הים הגדול מספרים על עץ אחד שצמח על אי קטן ותמיד היה לו הכל. מקווה שאהבתם את הסיפור,


הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים.

A story from an Atlas Cedar in Middelheim park Antwerp, Belgium

123 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מוהרה

אשליות

Comments


bottom of page