חלום של ים

כשהגעתי ליער השחור בגרמניה, התארחתי בבית של זוג זקנים. בלילה הראשון שלי שם- התעוררתי באמצע הלילה וראיתי אייל עם קרניים אדירות עטוף בהילה עדינה של אור עומד באמצע החדר. היה לי ברור שרוח היער מברכת אותי. את הסיפור שאני משתפת אתכם הפעם סיפר לי היער עצמו... השבוע חגגנו את חגיגת יום השוויון של הסתיו, זה אומר שאנחנו נכנסים לחלק האחרון של החצי האפל של השנה. בחודשים אלו אנו עטופים בהזדמנויות למפגשים עם אופל פנימי וחיצוני וזה בדיוק הזמן להזכר שיש בתוכנו דבר אחד שהוא חזק יותר מכל אופל, יש כוח מופלא שהוא מעבר לכל דבר אחר, מעבר לתרבות, מעבר למצב הכוכבים, מעבר לעונות, למלחמות ולבחירות תמוהות של ממשלות... הכוח הזה נקרא - בחירה!!! אין דבר בעולם ובבריאה כולה שהוא חזק יותר מהבחירה שלנו. הסיפור הבא שאשתף אתכם מדבר על בחירה... חלום של ים הסיפור מספר על ילדה שתמיד חלמה להגיע לים, היא חיה בכפר שהיה מאוד רחוק מהים ומעולם היא לא ראתה את הים ועדיין היא רצתה וחלמה להגיע לים; היא שרה שירים של ים וסיפרה סיפורים של ים - כל כולה בחוייה וידיעה אחת; היא רוצה להגיע לים. ההורים שלה לא ידעו מאין הגיע אליה הרעיון הזה, הם בעצמם לא היו בים ומעולם לא סיפרו לה עליו, והנה הילדה רוצה ים ומכירה חיות של ים וכל ליבה נתון לים, הם גם לא ידעו שיש לה צדף- היא לא סיפרה להם… איך הגיעה אליה הצדף? יום אחד, בזמן שהיא שיחקה בשדות, עבר לידה אדם, הפיל צדף והמשיך, היא הרימה את הצדף, אחזה אותו ביד ומאותו הרגע היא ידעה את הים; התמלאה בתמונות, ריחות וחוויות שמעולם לא היו לה וכולן היו של ים, סיפורים של ים סופרו בתוכה, היא ידעה שירים של ים וזה כל מה שעניין אותה. אלו היו המשחקים שלה, השירים והסיפורים, הכל היה קשור בים, כל החיות שהיא דיברה עליהן היו חיות ים, כל החלומות שלה היו להגיע לים. מאחר שים, היה לחלוטין מחוץ למציאות של שאר הילדים, אף אחד לא התחבר אליה, היא הייתה שונה ודיברה על דברים שהיו לחלוטין מחוץ לכל מציאות מוכרת, אף אחד לא שיחק איתה וזה ממש לא הפריע לה, כי עולמה היה מלא. היא הייתה אחרת ושונה, רחוקה מכולם, אך לא לבד- היא הייתה עם הים. הימים חלפו והיא התבגרה, כנערה היופי שלה הופיע בשיא הדרו- היא הייתה יפיפיה, הנערים ראו את היופי שלה וניסו להתקרב אליה ולמשוך את תשומת ליבה, אך הם לא עניינו אותה. הנערות קינאו בה כי היא הייתה כל כך יפה ונחשקת, והנערים חשו מתוסכלים מחוסר ההצלחה- אז הם החלו להקניט אותה, לצחוק עליה ולנסות להשפיל אותה. אך אפילו זה לא שבר את עולמה הפנימי, שהיה כל כולו ים ורצון להיות בו.

הזמן חלף, ומה שהנערים והנערות לא גרמו לה, גרמו הספקות…

יום אחד הם מצאו חריץ, סדק, פתח ונכנסו- ספקות; מה פתאום ים, מאיפה הרעיון המוזר הזה, מה פתאום היא חושבת שהיא מכירה את החיות ששם, ולמה בכלל ללכת לים, זה הרי כל כך רחוק.

עוד ועוד ועוד הם נכנסו,

עוד ועוד ועוד הם חדרו,

עד שהם היו מספיק נוכחים שהיא האמינה להם- ויום אחד היא החליטה לסגור את הדלת שבתוכה, היא סגרה את הצדף שלה בקופסא וזהו, לא רוצה יותר ים.

כשכל שהיה עולמה עזב אותה, היא התרוקנה.

היא החליטה שהיא לא רוצה אכזבה, ובזה היא עטפה את עצמה- עדיף כבר את מה שיש, על פני עולם של פנטזיות.

הדברים האחרים מעולם לא עניינו אותה ודבר לא השתנה בעניין- כך שמיום ליום עולמה הפך אפור ומשמים,..

היופי שלה דהה ודעך והיא הפכה לסתם, אנשים אחרים לא עניינו אותה והם כבר מזמן התייאשו ממנה.

חייה הפכו סתמיים ואפורים.

השנים חלפו.

יום אחד, הגיעו רקדניות לכפר; בתלבושת, ריקודים ותנועות מרשימות הן הופיעו, וכל הוויתן ריקוד של ים, הן הופיעו בריקוד של מצולות, ריקוד שכל כולו מים גלים וקסם של מעמקים.

היא התבוננה בהן וראתה ים, היא זכרה ים, כל חלק בה שידע ים ורצה ים התעורר…. אך מהר מאוד כבה, היא לא האמינה יותר בחלומות, היא לא רצתה שוב להיות זו המוזרה שרוצה ים כל הזמן.

היא הפנתה גב לריקוד המופלא והלכה משם.

באותו הערב, אחת הרקדניות פגשה אותה בכפר, אותה הרקדנית ראתה את מה שהיא כל כך רצתה להסתיר- היא סיפרה לה עליהן; הן לא סתם רקדניות, הן בנות של אמא ים, כוהנות שלה ולכבודה הן רוקדות בעולם.

היא הזמינה אותה להיצטרף אליהן למסע, הן עוזבות את הכפר מחר…

מה היא תבחר?

האם היא תסכים להזדמנות? לאפשרות?

או שהיא תישאר בלי סיכון ובלי סיכוי לאכזבות?

אין סוף לסיפור הזה,

הסוף הוא בידיים שלנו- איך שנבחר לחיות כך יסתיים הסיפור...

הסוף. רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שעולה סיפור לאתר? אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ שקטה שכל עניינה עדכוני סיפורים, לחצו על הקישור

לחצו כאן

מקווה שאהבתם את הסיפור,

הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים.