שבט הענקים שעיצבו את אמא אדמה

במזרח אנגליה, יש שטח אדמות ששייך ללורד זקן שאת כל חייו הקדיש לשמירת טבע,

בתקופה בה נדדתי עם ואן חניתי על אדמה ששייכת לאחת הבנות שלו – שטח עצום שהוא רק פיסה קטנה ממה ששייך לאותו לורד.

הבת שלו חיה שם עם עוד אישה, ובתקופה שגרתי שם, היה בין שלושתנו קשר מופלא, שהוליד הרבה מאוד קסם.

על אותה אדמה גדלות שתי עצות ערמונים בנות 700-800 שנה, ועם כל אחת מהן כתבתי סיפור- זה הראשון שאני מפרסמת... שבט הענקים שעיצבו את אמא אדמה ספירלת הזמן, חובקת בתוכה זכרונות של תרבויות אדירות ונשכחות.

גם אם העולם של היום לא זוכר אותן, קיומן בין קפלי זיכרונות העידנים - הוא נצחי, שם הן שמורות לעד.

לפני שבני האדם הגיעו לאדמה והתפרשו עליה כנחיל של נמלים מבוהלות ורעבות, לפני שהמושג "יצירה" ו"שינוי" התבייתו על עורקי התפיסה הרווחת, היו פה אחרים...

הם היו גבוהים כמו עצים, גופם שהיה מכוסה בקשקשים קשיחים- היה חזק, גדול ושרירי, הייתה להם עין אחת ושיער ארוך. הם אהבו לחגוג, ונהנו מחיבוקה החם והאוהב של אמא אדמה.

בעצם חייהם ותנועותיהם היומיומית - הם פיסלו ועיצבו את אמא אדמה.

בעודם פוסעים על האדמה ומחפשים בתוכה שורשים טעימים ומים – הם היו חופרים אגם או חורצים נתיב לנחל.

בשיערם הארוך היו נתפסים זרעים של צמחים ועצים שבנדודיהם היו מתפזרים, וכך הם היו מפרים חלקים שונים על הפנים של אמא אדמה.

כשהם היו צוללים בים כדי לתפוס דגים, גופם האדיר היה מפלס חופים, גומחות ומערות, לצד המים ובתוכם.

הם לא ניסו ליצור או לשנות דבר, הם עשו את רצונותיה של אמא אדמה מתוך חיבור עמוק, טבעי ופשוט שהיה להם איתה.

הם נדדו וידעו את דרכם באופן טבעי- כמו שעדרי הבפאלו ולהקות העגורים מכוונים את דרכם במרחב – רק שהם לא נדדו בעקבות מזון, חום או מקום בטוח ללדת בו צאצאים - הם נעו, כי כל תא בגופם ידע במוחלטות את רצונותיה של אמא אדמה, ואל המקומות אליהם היא שלחה- דרכם הטובה הובילה.

הם היו שליחים – שלא עסקו בשליחות,

הם היו משרתים - ללא מטרה.

הם ידעו שמחה וצחוק ולפעמים גם עצב, ובעצם חייהם הקסומים הם עיצבו חלק מהמקומות היפים ביותר שאנחנו מכירים היום, על הפנים של אמא אדמה.

הם מעולם לא ניסו לעשות אחרת מהדברים אליהם הוויתם הפשוטה כיוונה.

הם חיו במשך עידנים, וחגגו בשלמות את המתיקות הפראית והטבעית שניתנת לכולנו על ידי אמא אדמה.

כשהגיע זמנם לעזוב את העולם - בדיוק כמו שחיו את חייהם דורות ועידנים, הם הלכו אל המקום אליו אמא אדמה הובילה - סיימו את חייהם ושבטם נכחד מהעולם.

וכיום, שנים רבות אחרי, עדיין לא נודע שבט ששירת בנאמנות רבה כל כך את אמא אדמה. סוף הסבר לסיפור הסיפור בא להזכיר לנו, שכולנו עשויים מאדמה, ואם רק נקשיב למה שאנחנו יודעים באופן טבעי ופשוט, יהיה לנו כל שנרצה, ולצד זה, ניטיב עם אמא אדמה האהובה, עלייה כולנו חיים.

A Story from a Chestnut tree aged 700-800 years old, Timberyard farm, Great Glemham, Saxmundham, Suffolk, UK

מקווה שאהבתם את הסיפור- הוא ניתן לכם באהבה.

אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים, שנדדה 13 שנים באירופה ואספה סיפורים מעצים זקנים.

---

רוצים להצטרף לפעילויות שמאניות - סדנאות תקשורת עם עצים, קורסים, יעוצים אישיים ועוד... מוזמנים להיכנס לקישור הבא ולצפות בלוח האירועים.

לוח אירועים שמאנים

---

רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שעולה סיפור חדש לאתר? מוזמנים להצטרף לקבוצת עדכונים שקטה שכל עניינה הוא עדכוני סיפורים.

קבוצת ווטסאפ