אהבה מן הים

הרבה אנשים חיים את החיים בתחושה שהם לא שייכים- לא שייכים למקום בו הם גרים, לא שייכים לתרבות, למשפחה, לקהילה, לחברה... הדרך השמאנית מספרת שלכל אחד ולכל אחת יש מקום אליו הם שייכים - לכל אחת ואחד יש שבט נשמה, לכולנו יש אמהות ואבות קדמונים ואנחנו חלק משושלת, כל אחד הוא חלק משבט קדום... כל אחת וכל אחד מאיתנו הם חלק ממשהו גדול יותר. השאלה הנשאלת היא איך - מוצאים את אותה שייכות? הסיפור הבא, שנכתב עם עץ אלון זקן במזרח אנגליה, עונה על השאלה הזאת.

אהבה מן הים במקום רחוק מאוד, שם גלי הים נושקים ולוטפים את הסלעים לפני שהם חוזרים לאחור, מקום בו הרוח מהמהמת שירי מצולות. מקום בו אנשי השבטים עוד מספרים על המחולות העתיקים של שוכני הים. באותו מקום- שירת הים מולכת ומהדהדת בליבותיהם של שוכני החוף.

באחד הכפרים לצד החוף, חי דייג, מזונו ופרנסתו הגיעו מהים, וליבו כמהה לאהבה- אהבה אותה הוא חיפש בין הגלים, שם ליבו ידע שהיא תמצא בשבילו. בכל יום כשהיה יוצא לדוג דגים, הוא קיווה למצוא אותה ופילל שבדרך מסתורית היא תופיע.

על אף גילו הצעיר חיי החברה של בני גילו לא משכו אותו, נשים צעירות שראו את שיערו הגולש והשחור , והוקסמו מעיני המצולות שלו, ניסו לפתות אותו לחום של גופים ומגע תחת שמיכות – אך פיתוייהן ריפרפו מעליו כמו שרוח נושב בעדינות על העור וממשיך בדרכו.

הוא לא דיבר הרבה, וכולם ידעו שליבו שייך למצולות, ובסופו של דבר גם הניחו לו לנפשו.

גלי הים לקחו את ספינתו והוא נתן להם להוביל, גם אם זה אומר שבחלק מהימים הוא דג פחות דגים- היה בו רצון להתמסר לים ולמה שבתוכו. אך האהבה שלה הוא חיכה לא הגיעה.

השנים חלפו, הוא התבגר ומגעה העדין של הזקנה החל מצייר קמטים עדינים בפניו ומכסיף שערות ראשונות על ראשו, והאהבה לה הוא חיכה לא הגיעה.

הוא החליט לפנות בשאלה לאחת מזקנות הכפר שגרה בבקתה קטנה בקצה הכפר, קרוב לחוף, ואהבה להקשיב לשירת בנות הים. הוא נכנס אליה לבקתה והיא הזמינה אותו לשבת והגישה לו תה חמים – הוא סיפר לה את שהיא כבר ידעה וביקש עזרה - סיפר לה שהוא מבקש לאהוב, וליבו מספר שאהבתו נמצאת בין הגלים, שבמשך כל יום מחייו הוא מחפש וממתין אך היא לא מופיעה.

הזקנה הקשיבה, חייכה ואמרה "אם אתה רוצה אהבה, אל תמתין שהיא תבוא אליך – צא אל הים ובקש ממנה לבוא ולהופיע בפניך, פנה מקום בתוכך בשבילה. ואני אתן לך קמיע שיעזור" היא הכינה לו קמיע שיוכל לשים על צוואר, וברכה אותו בהצלחה.

מאותו היום הוא עשה את שהזקנה הציעה לו, הוא יצר חלל בעולמו והוויתו הפנימית חלל שמאפשר לעוד מישהי להיכנס אל חייו ובעודו יוצא אל הים, הוא היה נעמד על הסירה ובקול- קרא לה לבוא.

והיא שמעה את הקריאה וידעה שגם היא מוכנה אליו...

שלוש שנים מהיום בו הוא דיבר עם הזקנה, היא עלתה מתוך המים, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא התבונן בעיניה והיא בעיניו, ובאותו רגע הוא ידע שהיא זו שליבו חיכה לה כל כך, באותו הרגע היא ידעה שהוא מוכן לבוא, היא הצמידה את מצחה אל מצחו והוא נזכר- נזכר בה, נזכר בו. ובפעם הראשונה בחייו חיוך מושלם של אושר עלה על פניו, הוא נתן לה יד וצלל איתה למים.

ועד היום, באותו הכפר, מספרות האגדות, על האיש שנולד לחיות בים ובזכות האהבה הוא חזר הביתה. הסבר לסיפור התשובה לשאלה שנשאלה לפני הסיפור היא - אהבה! כשאנחנו הולכים בעקבות אהבה, אנחנו מוצאים את הבית, אנחנו מגיעות למקום אליו אנחנו שייכות. יש הרבה סוגים של אהבות- אהבה זוגית היא רק אחת מהן. אפשר לאהוב מקום, דרך חיים, מקצוע, תחביב... אם אנחנו רוצים להרגיש שייכות - כדאי מאוד שנמצא אהבה, נתמסר אליה ונלך אחריה... ואם אין לכם בחיים אהבה, אל תמתינו - קראו לה, זמנו אותה, פנו לה מקום בתוככם וודאו שהיא מגיעה. בהצלחה!!

Old oak tree on the bypass side of the reffley woods, near Sandy lane, king’s Lynn, Norfolk, Uk- according to the locals it’s estimated age is between 400-800 years old.

מקווה שאהבתם את הסיפור - הוא ניתן לכם באהבה!!

אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים, שנדדה 13 שנים באירופה ואספה סיפורים מעצים זקנים.

---

מסע נוסף של קורס "נשות עוצמה" בגבעת עדה, נפתח בחודשים הקרובים. פרטים נוספים בלוח האירועים.

לוח אירועים

או ישירות דרכי...

יצירת קשר

---

רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שעולה סיפור חדש לאתר?

מוזמנים להצטרף לקבוצת עדכונים שקטה שכל עניינה הוא עדכוני סיפורים.

קבוצת ווטסאפ