"בשמיים יש דוב שכל כולו עשוי מכוכבים, פעם בשנה ביום של מולד שנה שמאנית, בדיוק בשקיעה, הוא יורד כל הדרך אל האדמה... כשהוא דורך על האדמה, גופו נפרם להמוני כוכבים שמתפזרים סביב סביב לאמא אדמה. אם יש לכם משאלה, כל שצריך הוא לתפוס כוכב וללחוש את המשאלה לתוכו. כשהאור הראשון מאיר, דוב הכוכבים אוסף את עצמו וחוזר לשמיים, כך כל המשאלות שנלחשו לכוכבים, נוצצות בשמיים במשך שנה שלמה." בדרך השמאנית המסורתית, היום אנו חוגגים לידה של שנה שמאנית חדשה, האור חוזר ואיתו תקווה. חצי שנה אפלה הסתיימה לה- חצי שנה בה הימים התקצרו וכל אחת ואחד מאיתנו זכו ללא מעט אפשרויות לפגוש אופל פנימי וחיצוני. האור חוזר לעולם ואיתו תקווה, תקווה שאומרת שהשנה הזו תהיה טובה יותר, שנה בה נוכל להגשים עוד ועוד חלומות, שנה בה נדע לאהוב יותר, לסלוח יותר ולחייך הרבה הרבה יותר. קחו לעצמכם זמן היום, עיצמו עיניים פיזיות ופקחו עיניים שרואות - אספו כוכב אל בין הידיים, לחשו אל תוכו משאלה ושחררו אותו לדרכו. תנו למשאלה שלכם לנצנץ בשמיים שנה שלמה ולהאיר לכם את הדרך. בתמונה עץ אלון בן 200 שפגשתי במנצ'סטר- עץ שחיבק אותי ושחרר ממני אופל. באותם רגעים, זה מה שהכי הייתי צריכה. מקווה שאהבתם את הסיפור,
הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים.
Comments